Daf 118b
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים לֹא עִזִּים וְלֹא גְּדָיִים וְלֹא גִּיזִּין וְלֹא תְּלוּשִׁין שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן תְּפוּרִין – מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶן. וְלוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָה בַּמִּדְבָּר, וְלֹא בַּיִּשּׁוּב.
Rachi (non traduit)
גמ' ולא תלושין. שנתלש הצמר שעל הרחל מעט מעט:
תפורים. בגדים תפורים דאי נמי גנבו קננהו בשינוי:
חלב וגבינה במדבר. דאין דרך בעלים לילך שם וליטלם והרועה נטלן:
אבל לא בישוב. שדרך להביאו לבית בעל הבית:
וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּחַזְיֵיהּ לְחַבְרֵיהּ דְּאַגְבַּהּ אִימְּרָא מֵעֶדְרָא דִידֵיהּ, וּרְמָא בֵּיהּ קָלָא וְשַׁדְיֵיהּ, וְלָא יְדַע אִי הֲדַרָה אִי לָא הֲדַרָה, וּמֵת אוֹ נִגְנַב – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ.
Rachi (non traduit)
האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה. כדי לגונבה:
מַאי, לָאו אַף עַל גַּב דִּמְנִי? לָא, דְּלָא מְנִי.
Rachi (non traduit)
אע''ג דמני. אלמא לדעת צריך דעת:
וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: הֶחְזִירוֹ לְעֵדֶר שֶׁבַּמִּדְבָּר – יָצָא! אָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא: מוֹדֶה רַב בִּרְקוֹעָתָא.
Rachi (non traduit)
ברקועתא. שהטלה ניכר הוא כשנגנב וניכר הוא לרועה במדבר כשניתוסף על צאנו ואפי' לא מנה:
החזירו לעדר. שיש לו לבעל הבית במדבר יצא ואע''ג דליכא לא לדעת ולא מנין ורב לא סגי ליה בלאו חד מהני:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר, וְסֶלַע מִן הַכִּיס – לִמְקוֹם שֶׁגָּנַב יַחֲזִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.
סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה. מַאי, לָאו בְּסֶלַע לְדַעַת – וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל?
Rachi (non traduit)
אית להו דרבי יצחק. והבעלים יודעין בגניבתו שמנו והיא חסירה ולאחר חזרה מנו והיא שלימה:
מאי לאו בסלע. פליגי לדעת כדפרישית וידעו הבעלים בגניבתו וקאמר רבי ישמעאל מנין פוטר שאדם עשוי למשמש בכיסו ומנה והיא שלימה פטור וכשמואל דאמר לדעת מנין פוטר ור''ע כרב דאמר לדעת צריך דעת:
Tossefoth (non traduit)
מאי לאו בסלע כו' ובטלה שלא לדעת. סתם כיס רגיל להיות לדעת כיון שעשוי למשמש בכיסו וסתם טלה רגיל להיות שלא לדעת להכי נקט בהא לדעת ובהא שלא לדעת:
לָא; בְּטָלֶה שֶׁלֹּא לְדַעַת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב חִסְדָּא וְרַבִּי יוֹחָנָן.
Rachi (non traduit)
בטלה פליגי שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור' יוחנן. דרבי ישמעאל דאמר למקום שגנב יחזיר כרבי יוחנן דאמר שלא לדעת אפילו מנין לא צריך ור''ע כרב חסדא דאמר שלא לדעת צריך דעת:
אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּת בְּעָלִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּדְרַב חִסְדָּא; וְהָכָא בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּתוֹ, שֶׁיַּחֲזִיר לִמְקוֹם שֶׁגָּנַב קָמִיפַּלְגִי – רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לֹא כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ.
Rachi (non traduit)
ה''ג א''ר זביד משמיה דרבא בגונב מרשות בעלים דכ''ע לא פליגי. דסבירא להו כרב חסדא כדמפרש טעמא משום דאנקטה ניגרי ברייתא והכא בשומר שגנב מרשות עצמו עסקינן ובעי למפטר נפשיה מן הבעלים בטענת גניבה או אבידה וכ''ע כרב חסדא דאמר שלא מדעת צריך דעת:
ר''ע סבר. כיון שנעשה גנב כלתה שמירתו דתו לא מהימן להו לבעלים דהא ה''ל גונב שלא לדעת צריך דעת ולא אמרינן סגיא בדעת שומר והא איהו ידע בחזירתו:
ורבי ישמעאל סבר. עדיין הוא שומר עליו וסגי בדעת דידיה:
לֵימָא מִנְיָן פּוֹטֵר – תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ, וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן – תָּנֵי חֲדָא: יָצָא, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יָצָא.
Rachi (non traduit)
והבליע לו בחשבון. לאחר זמן לקח הימנו מקח וכשנתן לו דמים הוסיף עליהם מעות הגזילה והבליע בחשבון שהיה בוש לומר הרי גזילתך יצא:
סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמַאן דְּאָמַר יָצָא, סָבַר: מִנְיָן פּוֹטֵר; וּמַאן דְּאָמַר לֹא יָצָא, סָבַר: מִנְיָן אֵינוֹ פּוֹטֵר?
Rachi (non traduit)
אדם עשוי למשמש. ולמנות כמה בכיסו וזה מיד מנה אחריו ומצא יותר מדמי המקח והכיר שהחזיר לו גזילתו:
אָמְרִי: אִי סְבִירָא לַן כְּרַבִּי יִצְחָק – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְיָן פּוֹטֵר; אֶלָּא בִּדְרַבִּי יִצְחָק קָמִיפַּלְגִי – מָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק.
Rachi (non traduit)
לית ליה דר' יצחק. וליכא מנין:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק; וְלָא קַשְׁיָא, הָא דִּמְנִי וּרְמָא לֵיהּ בְּכִיסֵיהּ, וְהָא דִּמְנִי וּרְמָא לִידֵיהּ.
Rachi (non traduit)
והא. דקתני יצא דמני גזלן ורמא לכיסיה דנגזל וכיון דאית לן דר' יצחק מנין פוטר:
הא. דקתני לא יצא דמני גזלן ורמא לידיה דנגזל הלכך איכא למימר דהשליכו זה לתיבתו ולא מנאן:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי דִּמְנִי וּרְמָא בְּכִיסֵיהּ; הָא דְּאִית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ, הָא דְּלֵית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ.
Rachi (non traduit)
אית ליה זוזי אחריני בכיסיה. ולא ידע כמה:
מַתְנִי' אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים – צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵירוֹת – עֵצִים וּפֵירוֹת.
Rachi (non traduit)
מתני' אין לוקחין מן הרועים. דאיכא למימר שמא גנבו מצאנו של בעל הבית המסור להם:
אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים – כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין – אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִין מִכָּל מָקוֹם.
Rachi (non traduit)
צמר ביהודה ופשתן בגליל. זו היא מלאכת הנשים והן עצמן עושות ומוכרות ולדעת בעליהן הוא:
ועגלים. הרועים בשרון ברחבה לעין כל מאחר שמוכרין בפרהסיא לא גנבום. ל''א שרון שם מקום ומקום גידול עגלים הוא ולוקחין עגלים בזול ומגדלין אותן ושלהן הן לשון זה עיקר דתניא במנחות בפרק כל קרבנות (מנחות דף פז.) אילים ממואב וכבשים מחברון עגלים משרון:

מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? הוֹאִיל וְאַנְקְטַהּ נִגְרֵי בָּרָיָיתָא.
Rachi (non traduit)
מ''ט דרב חסדא. בשלמא טעמא דכולהו ניחא דעדיף להו לדעת משלא לדעת ועוד מתני' ניחא לתרוצי כוותייהו טפי:
הואיל ואנקטה נגרי ברייתא. למדה לצאת חוץ ומעתה צריכה שימור יפה וכיון דלא ידעו בעלים לא מזדהרי בה אבל לדעת מנין פוטר שהרי הכירו שנגנבה והחזירה ומעכשיו יזהרו בה:
וְלוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין; אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין.
Rachi (non traduit)
ארבע וחמש צאן. שחסרונן ניכר בעדר ואין יכול לישמט ולומר זאב טרפה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכֵר וּבַעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ – לוֹקְחִין מֵהֶן, אֵין מַרְגִּישׁ בּוֹ – אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן.
Rachi (non traduit)
בייתות לוקחין מהן. שהרי בעל הבית יודע מניינם:
מרגיש. מבין:
אָמַר מָר: לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין. הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר אַרְבַּע זָבְנִינַן, חָמֵשׁ מִיבַּעְיָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מִתּוֹךְ חָמֵשׁ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מֵעֵדֶר קָטָן, וְחָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל.
Rachi (non traduit)
ארבע מתוך חמש. אם לא היה לו בעדר אלא חמש צאן ומוכר מהן ארבע מותר ליקח דכולי האי לא גניב מדבר מועט:
Tossefoth (non traduit)
חמש מבעיא. מפורש במס' שבת בפרק במה אשה (שבת דף ס:
ושם ד''ה השתא) גבי שמעתא דסנדל המסומר:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: ''אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִיזִּין'', אַרְבַּע וְחָמֵשׁ – אִין, אֲבָל שָׁלֹשׁ – לָא; אֵימָא סֵיפָא: ''אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן'' – הָא שָׁלֹשׁ זָבְנִינַן!
לָא קַשְׁיָא; הָא בְּבָרְיָיתָא, הָא בִּכְחִישָׁתָא.
Rachi (non traduit)
בברייתא. בריאות עין בעל הבית תמיד עליהן ומרגיש בשלש:
כחושות. אין חשובות לו ואין עינו עליהם לפיכך אין מרגיש כלומר אין יודע כשמוכרם זה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן כּוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה – אַרֵישָׁא קָאֵי, וּלְחוּמְרָא; אוֹ דִלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי, וּלְקוּלָּא?
Rachi (non traduit)
ארישא קאי. ארבע וחמש דשרי ת''ק:
אסיפא. שתי צאן דקאסר ת''ק:
אַרֵישָׁא קָאֵי, וּלְחוּמְרָא – דְּאָמַר: ''לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן'', הָנֵי מִילֵּי בַּיָּיתוֹת, אֲבָל מִדְבָּרִיּוֹת – אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ לֹא; אוֹ דִלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי, וּלְקוּלָּא – דְּאָמַר: ''אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין'', הָנֵי מִילֵּי מִדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל בַּיָּיתוֹת – שְׁתַּיִם נָמֵי לוֹקְחִין?
Rachi (non traduit)
ארבע וחמש צאן. שחסרונן ניכר בעדר ואין יכול לישמט ולומר זאב טרפה:
תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקְחִין בַּיָּיתוֹת מֵהֶן, וְאֵין לוֹקְחִין מֵהֶן מִדְבָּרִיּוֹת. וּבְכָל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source